משהו קורה בעולם התיירות ועושה רושם שתהיה לו השפעה לא רק על ענף זה כי אם גם על תחומים רבים נוספים בחיינו. עדיין לא ברור מה המקור של תופעת השיימינג? רפיון חברתי מוסרי, הצורך בהגדרה טובה וברורה יותר של "אנחנו" ו"הם" – רעים כנגד טובים, אולי ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות (זמינות המצלמה בסלולרי) או הבעיות שאנחנו עדים להן בצמרת המשטרה.

נראה שמעתה יש משטרה מסוג אחר בעולם התיירות: התנהגויות "חריגות"  מתועדות לכדי סרטוני שיימינג. התנהגויות אלו אינן מנוגדות לחוק אך הן בהחלט נוגדות את אמות המוסר, הנורמות והאתיקה שלנו, ולכן הטיפול בהן נופל בין הכיסאות…אז מה אנחנו, האזרחים, עושים? מוקיעים אותן באמצעים שעומדים לרשותנו.

יצאנו לבדוק…

טיסת השוקולד ארעה בטיסת צ'רטר לורנה ואפיזודת "פתח לה את החדר" ארעה במלון באילת. האם התנהגויות כאלו יתרחשו גם במלון בוטיק תל אביבי? או בטיסה לאיים הקריביים בקרב נוסעי מחלקה ראשונה? כנראה שלא. האם לנותני השירות קרי: לדיילים ולפקידי הקבלה של המלון יש  אחריות מסוימת?? לא ברור.

סביר מאוד להניח שמקרים כאלו לא יקרו במלון בוטיק תל אביבי וגם לא לנוסעים הטסים במחלקה ראשונה. האירועים האלו מתרחשים בדרך כלל במקומות שמצד אחד שילמנו עבור הבילוי בהם, אבל מצד שני שילמנו קצת פחות. וכך קורה שאנחנו לא זוכים לשירות שאנחנו מצפים לו. מכאן הפער, התסכול וגם….הבושה.

כאשר שאלנו מנהל מלון בוטיק בתל אביב האם הוא נפגש במקרים כאלו הוא סיפר לנו: "אנחנו קיימים כבר למעלה מ-10 שנים ותודעת השירות שלנו מאוד גבוהה. אני מכיר כל אורח ואורח בשמו הפרטי והצוות יודע שהוא צריך לעשות הכול כדי שלאורחים שלנו תהיה שהות איכותית ואקסקלוסיבית. תראי, אני לא מנהל כאן מלון עם מאות חדרים. בסך הכול המלון בוטיק שלנו יכול להכיל עד 46 אורחים בכל זמן נתון, וזה מספר קטן יחסית שמאפשר לנו להעניק טיפול אישי וצמוד. גם סכומי הכסף שאנחנו גובים ללילה שונים מאלו של מלונות רשת בצפון או בדרום. אחרי הכול אנחנו ממוקמים בצנטרום של תל אביב וכאן הכול יותר יקר, גם לי כבעל עסק".

אז נראה שגם הגודל קובע. בעוד שאם נבלה סוף שבוע במלון בוטיק תל אביבי, שכמות האורחים המקסימאלית בו אינה עולה על 50, כמות האורחים במלון של רשת גדולה באילת או בטבריה יכולה להגיע ל-500 ויותר. בעוד שבמחלקה הראשונה יש מספר קטן של נוסעים ויותר דיילים פר נוסע, במחלקת תיירים יש עשרות נוסעים ופחות דיילים פר נוסע. אז גם לעניין הזה יש השפעה על יכולת ועל  איכות השירות. בוודאי שאנחנו לא מאשימים כאן את ספקי השירות, הדייל או פקיד הקבלה, אך צריך להסתכל על התופעה מכל הכיוונים ולהבין אותה בהקשר רחב יותר.

איפה המשטרה במקרים האלו? ראינו בסרטון "פתח לה ת'חדר" שלמרות שפקידי הקבלה במלון ביקשו מהמשטרה להגיע הם לא הסכימו או אחרו מאוד להגיע. ובטיסות? בטיסות אין משטרה, יש קצין ביטחון, במקרה הטוב. וכשאין סמכות עליונה שתשמור על החוק והסדר – נוצר כאוס!!!.

מבחינה סוציולוגית, שיימינג הוא כמו שמועה או רכילות, ותפקידם החברתי הוא לקבוע את הגבולות של מה מותר ומה אסור, מה נורמטיבי ולגיטימי בחברה ומה לא. הם מעצבים את תפיסת המוסר שלנו ומהדקים את הקונפורמיזם החברתי. שיימינג כאן והוא כאן להישאר.