אני בחור פשוט. נולדתי ברמת גן אבל גדלתי בגבעתיים. סיימתי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב והתפריט שלי הוא ההפך הגמור מזה שתמצאו בכל מסעדה טבעונית בתל אביב; בשר, עוף, תפוחי אדמה מעל זה זיגוג חמאה ולמען הסדר הטוב יש לזרות גבינה. קציצות, המבורגרים, סופי שבוע של פיצות, גלידות, ארוחות בוקר של מקדונלד'ס ונקניקיות על הגריל – על כל אלו גדלתי (איכשהו). אבל עכשיו אני יוצא עם טבעונית!! – כזו שבתפריט שלה לא ניתן למצוא ולו חיה אחת לרפואה ואף אחד מן המזונות שמניתי כאן למעלה לא נכלל בארוחות שלה.

אם הייתם אומרים לפני שנה שאני אשב במסעדה טבעונית בתל אביב ושאוציא כסף על סלט טופו, כרוב וסלק ושאמשיך להזמין איזה מיץ בריאות ואקרא לזה "ארוחת בוקר", בוודאי הייתי מקיא מרוב צחוק. מה שאכן קרה כאשר טעמתי לראשונה מנת טופו מסוימת, לצערי.

20 שנה על כדור הארץ עברו עליי לפני שפגשתי לראשונה בטופו. עד אז הייתי בטוח שטופו הוא אזור כפרי ואקזוטי בסין, שסושי הוא יורש העצר הבלתי מעורר של מנהיג צפון קוריאה וקינואה זה ממש, אבל ממש, שם יפה לילדה.

אני מרגיש שאני במעין הרפתקה. הגילוי של יקום שלם של מאכלים ומנות שעד כה היום בלתי נראים עבורי פתח את העיניים שלי לעוד מטבחים ורעיונות קולינריים. מה שפעם לגלגתי עליו ונראה בעיני כטריטוריה של "היפים", מחבקי עצים ורקידליסטים הפתיע אותי מאוד וחשף בפני עולם שלם של מראות וטעמים שונים. אבל בחירות האוכל שלנו צריכות להיות מונחות לא רק על ידי הטעם. גם מרכיבים מוסריים צריכים להנחות אותנו.

כשחברים שאולים אותי נו אז איך זה לצאת עם טבעונית ולצאת למסעדה טבעונית בתל אביב כל סוף שבוע? אני לא משתף אותם בדילמות המוסריות שלי ומיד זורק משהו על מאכלים תאילנדיים ומצים טעימים – כל אלו אמנם נכונים, אך יש בזה הרבה יותר ממה שחושבים בדרך כלל. הרי עד לאחרונה חשבו שטבעונות היא צורה קיצונית, שולית ופונדמנטאליסית של צמחונות.

באמת??? ביל קלינטון הוא קיצוני? או שמא הוא חלק מהזרם המרכזי?
אז כן, הבחורה שאני יוצא איתה חשפה אותי לעולם שלם של טעמים, ריחות וגם אתיקה. ובמקביל גיליתי עוד כה דברים בדרך:
לא כל הטבעונים הם היפים מחבקי עצים שזורקים חזיות ולא מגלחים את שערותיהם.

הטבעונים אוכלים יותר מרק ירקות ופירות, מסתבר שאת הפרוטאינים שלנו ניתן לקבל לא רק ממרח בוטנים.

וכן יש עוגיות טבעוניות משגעות!