יונג, הצל ומנגנון ההשלכה – דפנה שם טוב

אגו

מאת דפנה שם טוב

ע"פ יונג, ישנן שתי דרכים באמצעותן הארכיטיפים מצליחים לבטא את תכנם הלא-מודע.

אופני הפעולה של הארכיטיפים (יונג):

1. פיצוי (compensation): על בסיס עקרון האיזון, בו מרכיב בנפש שלא מקבל ערך במודעות מחפש לקבל ביטוי וערך. חלק שלא מקבל ביטוי יחפש ביטוי או שיבוא לידי ביטוי בחלום. למשל, אסיר שחולם על החיים מחוץ לבית הסוהר.

2. השלכה (projection): מושג יותר רחב מההשלכה ההגנתית של פרויד. פרויד טען שחוסר היכולת לקבל רגש או דחף מסוים מביא להשלכת אותו רגש על האחר. לעומתו, יונג הרחיב את ההגדרה לכל פעולה שהנפש משליכה על הסביבה. זהו תהליך בסיסי שבו חומר לא מודע מושלך על תפיסות, מחשבות ונטיות פעולה במודעות. כלומר, יונג תאר כי הארכיטיפים מכוונים את פעולותינו באופן לא מודע. ברגע שאנו מודעים לכך שאנו משליכים – לא מדובר בהשלכה. שכן ההשלכה היא לא מודעת בהגדרתה.

בכדי להבין את הגדרתו של יונג את מנגנון ההשלכה ניתן לבחון כיצד הוא משרת את הארכיטיפים הנמצאים בלא-מודע הקולקטיבי. ארכיטיפ מעניין ביותר שתיאר יונג בהקשר זה, הוא:

ארכיטיפ הצל:

– ארכיטיפ הצל הוא מוכנות אבולוציונית למפגש עם סכנות בסביבה בדמות של אחר (אנושי ולא אנושי) ולא מוכר (שבפוטנציה יכול להיות מסוכן). כלומר, מוכנות לכל מה שיכול להרע לנו.

– האנרגיה של ארכיטיפ הצל מושקעת בכמה דרכים:
להתגונן מהאחר, מה"זר". זוהי תכונה חיובית מכיוון שהיא מאפשרת לנו להיזהר.
להרחיק אחר שיכול לסכן את ההישרדות וההסתגלות שלי.
להפוך את האחר למוכר ולחלק מה"אנחנו".

– כך, אנרגיה של הצל מושלכת גם לסמלים (יוצרת סמלים) של ה"אויב", ה"זר", "חיות טורפות", "מפלצות מסוכנות" וכדומה. בהתאם לכך, הרגש שהצל מעורר הוא חשש, פחד ואימה.

– במהלך החיים האגו שלנו מסלק מן המודעות תכונות ומאפיינים שהוא מגדיר כ"לא אני". למשל, ילד ששמע ש"ריקוד זה לבנות" כעת מסלק מן המודעות את העובדה שקיים בו הרצון לרקוד. כך, מתוך התכונות שהאגו מגדיר כ"לא אני" וזורק מהמודעות, האנרגיה הארכיטיפית של הצל מתגבשת לכדי "קומפלקס הצל" או כפי שכינה אותו יונג – "הזולת המסוכן שבתוכנו".

ביטויים של קומפלקס הצל:

הצל כולל את כל התכונות העלולות לפגוע בהסתגלות, התכונות החלשות וכל התכונות שהאגו לא מנכס לעצמו.
במחקרים חדשים, הצל הוא "feared self": מה שאנו מפחדים להיות או קשה לקבל שזה קיים בתוכנו.
ה"צל" הוא כל מה שהאגו זורק. אם האגו מתפתח אז כך גם הצל, מכיוון שהוא לוקח לעצמו את כל מה שהוא לא ה"אני".

מהו היחס של האגו לצל?

– היחס של האגו לצל הוא כמו היחס של האדם ל"זר מסוכן".
– תגובות של חשש, חשדנות, פחד, רתיעה.
– הגנה מפני הצל.
– הרחקת התכנים שלו מהמודעות (הדחקה, זה לא אני).
– שמירת גבולות והגנה על זהות האני

התכונות הדומיננטיות יהיו באגו, התכונות החלשות יהיו בצל.

אחד המונחים הפרקטיים שהציע יונג בהקשר זה הינו מונח הפונקציה הנחותה: יונג שאל: מה עושה לנו הכי הרבה בעיות בחיים? מה הכי מכעיס אותנו? עם מי אנחנו פשוט לא יכולים להסתדר? איזה תחום עניין אנחנו לא יכולים לסבול?

הוא הציע לשאול את עצמנו את השאלות האלו, שכן שסביר כי איננו מחבבים את אותם אנשים/אירועים/נושאים מפני שהם מביאים לכדי מודעות תכונות שאנו מסרבים להכיר בקיומן. ככל שנסרב להכיר בתכונות אלו, נספק לצל עוד אנרגיה וכוחו ילך ויגבר. היות והצל פועל מתוך הלא-מודע ומתבטא באמצעות השלכה, משמעות הדבר היא שמבלי שנכיר בכך, אנו נהיה מנוהלים על-ידי הצל, מה שלרוב ילווה בתחושות, פחד, חשש ורתיעה.

לכן, הרבה פעמים כדאי לצאת מאזור הנוחות שלנו, ולחקור אזורים שעד היום נהגנו להתעלם מהם. שכן לפי יונג, הרווחת אופקים, משמעותה איזון אנרגטי נפשי, ובמילים אחרות – תחושה טוב.

הפרעת דחק פוסט טראומטית – דפנה שם טוב

You may also like...